איך מתמידים לנוע לעבר היעדים

"רפאל להיום"

פרק #3 : איך מתמידים לנוע לעבר היעדים שהצבנו ?

בפרשת השבוע מסופר על כך שה' ציווה את משה להקריב את קורבן הפסח במדבר,
ורש"י מסביר שבמצווה זו של הקרבת קורבן פסח במדבר ישנו גנאי לעם ישראל כי בכל ארבעים השנים שהם היו במדבר הם לא הקריבו קורבן פסח למעט פעם אחת בלבד!
והתורה לא רצתה לפתוח את חומש במדבר בדבר שמזכיר התנהגות בלתי ראויה של עם ישראל.

אז איך בכל זאת יכול להיות שקיימת מצווה להקריב קורבן פסח ולא מקריבים? זוהי עבירה חמורה ביותר, איך זה עבר בשקט כל כך הרבה שנים.

התשובה היא מדהימה:
בשנים שעם ישראל היה במדבר סיני לא באמת היה צווי להקריב קורבן פסח,
אלא קורבן הפסח שהוקרב במצרים היה מותנה לכניסת בני ישראל לארץ ישראל ורק לשנה השניה במדבר היה צווי שיקריבו קורבן פסח.

אם ככה אז למה רש"י טוען שיש כאן גנאי לעם ישראל, אם הם לא הצטוו אז למה יש כאן גנאי על כך  שיותר לא הקריבו קורבן פסח?

התשובה היא מכיוון שהקשר שלנו כבני אדם עם ה' צריך להיות כמו קשר של בן אוהב לאביו.
האבא אינו צריך לבקש במפורש מהבן כל מה שהוא רוצה, מספיק שתהיה רמיזה כזו שהבן יבין מה האב רוצה והוא מיד יעשה.
בן שיודע שאבא שלו מאד אוהב קפה שהוא חוזר מהעבודה צריך להכין לו קפה ברגע שהוא שומע את הצלצול בדלת שאבא חזר.
כך צריך להיות גם הקשר שלנו עם הבורא, לרצות לעשות לו נחת רוח, ולא לשמוח כאשר הצלחנו להיפטר מצווי מסוים.

והנה ההסבר לימינו:

דמיינו שקיבלנו הודעה שעקב מזג האוויר הפגישה שלנו עם נשיא ארה"ב התבטלה,
ואנחנו מגיבים בשמחה: "איזה מזל".
כנראה שאנחנו לא מבינים מה אנחנו מפסידים,
השכל הישר היה מתבאס ואומר לנו לא לוותר על זה והיה מנסה לעשות הכול בכדי שהפגישה הזו תקרה.

זה בעצם ההבדל הגדול בין "מה" ו "למה".

האנשים המצליחים ביותר בעולם הם אלו שמבינים שהם חייבים לפעול ולשדר את ה"למה", את הסיבה שבגללה הם עושים את מה שהם עושים ולא רק איך הם עושים.
ברגע שהם זוכרים תמיד את הלמה זה ממריץ ומניע אותם להתקדם לעבר המטרות והיעדים.

אם נחשוב בצורה כזו שכל מצווה שאנחנו עושים היא הקשר שלנו עם ה', היא בונה לנו את האישיות, ומעלה את הנשמה שלנו דרגה, אז פספוס מצווה יוגדר כנזק הפסד לעצמנו.

בעולם העסקים זה כמו שבעל חנות יאמר איזה מזל שירד שלג היום ככה לא הצטרכתי לשרת אף לקוח.

וזה נכון לכל פעולה בחיים שלנו אם נזכר את ה"למה" נוכל לקבל הרבה כוחות:

הילד דורש עכשיו המון תשומת לב ואנחנו עייפים אחרי יום עבודה וממש אין לנו חשק לשחק משחקים של גיל שלוש עכשיו.
אבל שניזכר ב"למה" ( אנחנו רוצים לראות נחת מהילדים, לתת להם את ההורים הטובים בעולם בכדי שיצליחו להגשים את עצמם, התפתחות רגשית לילדים שלנו שלא ייחסר להם שום חיבוק ונשיקה) עכשיו זה כבר הופך את המשימה להרבה יותר קלה ונשחק כמו בני שלוש.

בעולם העסקים אם נזכור את ה"למה" – למה בעצם הקמנו את העסק?
אם זה בגלל שאנחנו רוצים להשפיע, לפנק, לארח, להקל על העולם או כל אחד בתחום שלו, יהיה לנו הרבה יותר קל  להתמודד עם שעות עבודה מרובות, לחצים, לקוחות כועסים ועוד המון מכשולים בדרך לזכור את הלמה ייתן לנו כוחות להמשיך ולהתמיד לעבר היעדים והמטרות שהצבנו לעצמנו.